אז אחרי שבפוסט הקודם סקרנו את הגורמים לבעיות בתזרים, נותרת השאלה – איך פותרים אותם?
נציע 5 פתרונות שאתם יכולים לאמץ בניהול העסק, כדי למנוע את הבעיות בתזרים.
כפי שדיברנו על זה בפוסט הקודם, לעיתים בעיות בתזרים נובעות מהחזרי הלוואות שמצטברים ופריסות לא נכונות של הלוואות. עסקים רבים נכנסים למעגל של לקיחת הרבה מאוד הלוואות שמשמשות להם כ"פלסטרים", אך בעצם רק פוגעות להם בתזרים ומעמיסות עליו.
מה אפשר לעשות? לעשות סדר באובליגו, שכולל מסגרות מתאימות, והלוואות לפי פרקי זמן מתאימים.
שני פתרונות אפשריים כדי להגיע לסדר הזה הם:
- לעשות איחוד הלוואות כדי להקטין החזר הוצאות ולעשות סדר בפריסה קדימה – לדוגמא, אם בעל עסק לוקח הלוואה בשווי 50,000 ₪ ל-5 שנים עבור מכונית, שנה אחר כך עוד הלוואה בשווי 100,000 ₪ ל-5 שנים בשביל גידול עסק, שנתיים אחר כך עוד הלוואה בשווי 50 א' ₪ עבור סתימת חורים – יוצא לנו 3 הלוואות, בריביות משתנות, בפריסות שאולי לא מתאימות לתזרים הנוכחי שלנו. במקרה הזה, הלוואה בסך 300,000 ₪ בריבית טובה, תאפשר החזר חודשי שיתמוך ביכולת ההחזר של העסק.
- לוודא שאין לנו "הלוואות בתחפושת" – כאשר מדובר על מסגרת חח"ד שאנחנו מנצלים באופן קבוע. מסגרת חח"ד שמנוצלת באופן קבוע מתפקדת ממש כמו הלוואה עומדת אך בריבית הרבה יותר יקרה עבורנו. במידה ואנחנו רואים שאנחנו בצורה מאוזנת ועקבית מנצלים לדוגמא 400 א' מסגרת חח"ד באופן קבוע חודש אחרי חודש, כדאי לנו לקחת הלוואה של 400 א' רק כדי להתאזן מחוץ למסגרת החח"ד, ולשלם ריבית הרבה יותר נמוכה על אותם 400 א' ₪ שאנחנו מקבלים מהבנק.
בנוסף לכך, בעיה נוספת שיכולה לגרום לחורים בתזרים היא חוסר מעקב אחרי הוצאות כספים ותשלום לספקים. אם רשמתם לספק צ'ק ב-20 לספטמבר, והוא יחזיק אותו שבועיים ויפקיד רק ב-4 לאוקטובר, זה יוצר לנו חור בתזרים שבמידה ולא מנוטר – עלול להטעות לגבי כמות הכסף הזמינה בעסק.
פתרון שאפשר ליישם כדי להימנע מהבעיה הזו, הוא להוסיף בניהול התזרים עמודה שכוללת את כל הצ'קים ששילמתם לספקים, ועמודה של מעקב אחרי הירידה של הצ'קים בפועל. הקפדה על מעקב זה אחרי היציאה של הכספים יבטיח לכם יד על הלב של העסק ויעזור לכם להימנע מלהיכנס לבורים ומלכודות תזרים בהמשך.
בעיה אחרת היא מצבים בהם עסקים משתמשים בכל התזרים הפנוי של העסק למשכורת ביתית.
עבור כך פתרון אפשרי הוא לקבוע לדוגמא שלא מוציאים יותר מ-20 א' משכורת, גם אם החודש היה מאוד רווחי, כדי לוודא שיהיו עודפים בתזרים. או להיפך, במידה ורוצים להבטיח גדילה של העסק – אפשר לקבוע שכל חודש אנחנו משאירים לפחות 20 א' מהכסף הנכנס בתור עודף לתזרים, ואת השאר מושכים למשכורת.
לבסוף, הבעיה האחרונה נובעת מתוך השאלה – האם אנחנו כל חודש שמים בצד הפקדה עבור מיסים? רוב בעלי העסקים, יענו לא. כאשר אנחנו לא מחשבים מראש ומפרישים כסף למע"מ בצד, אנחנו מקבלים אותו כהפתעה שפוגעת בכל תכנון התזרים.
אם אנחנו מבינים שבכל הנושא הנוגע למע"מ אנחנו רק צינור שמעביר את הכספים, וכל חודש אנחנו יודעים להעריך את המע"מ שלנו (לקחת 17% מהמחזור החודשי שלנו), אנחנו נוכל מראש לשים את הכסף עבורו בצד, וככה לא יהיו לנו שום הפתעות בתזרים.
